תהליכים מבוססי מחקר מתנהלים בצורה ממוקדת ויעילה יותר ומונעים טעויות יקרות שמתגלות רק בדיעבד. לכן, חשוב לבנות תהליכי מחקר נגישים ועקביים במגזר הציבורי, על מנת להאיץ תהליכים ולתת מענה מדויק לצרכי האזרח.
מחקר מדף הינו כלי שפותח עבור מערך הדיגיטל הלאומי ומאפשר להגיע לתובנות משמעותיות במהירות, תוך שמירה על סטנדרט מקצועי בלתי מתפשר. זוהי נקודת המפגש בין סדר וחדשנות: מבנה פעולה ברור המאפשר חופש וגמישות.
קישורים רלוונטיים
פרויקט מחקרי המדף, אשר יצא לדרך בשנת 2024, מציע פתרון מהיר, חסכוני ומקצועי לאיסוף תובנות על חוויית המשתמש בשירותים ממשלתיים. המהפכה במחקרי המדף טמונה בשילוב בין מתודולוגיה סדורה לבין גמישות יישומית, מה שמאפשר התאמה זריזה לצרכים שונים של משרדי הממשלה.
מחקרי המדף בנויים בתבניות מוכנות מראש הכוללות:
-
מתודולוגיה ברורה: תכנון מקצועי של תהליך המחקר מראש, כולל מבנה שאלון, ניתוח נתונים ותהליך הפקת התובנות.
-
מאגר שאלות איכותי: המאגר מאפשר בחירה מתוך סט שאלות אחיד, מה שמייצר סטנדרטיזציה ומקטין הטיות. בבניית השאלונים והתאמתם לפרויקט הספציפי עומד לרשות הצוות ייעוץ מקצועי מומחה.
-
מנגנוני הפצה יעילים: הגדרת קהלי היעד הרלוונטיים והגעה אל מסה קריטית של משתתפים במהירות.
-
ניתוח מבוסס בינה מלאכותית: תובנות משאלות פתוחות עוברות ניתוח AI, המאפשר לזהות מגמות חוזרות ולהציף בעיות נסתרות.
-
ממשק תוצאות נוח: הצגת ממצאים בצורה ברורה, קצרה ופשוטה לקריאה, כדי להבטיח שימוש בתובנות שהופקו.
תהליך המחקר החדש נמשך כשבועיים בלבד ומתבצע בעלויות נמוכות בכ-80% מבעבר.
יתרונות למחקרי מדף
- קצב ביצוע מהיר: בעולם שבו שירותים מתעדכנים ללא הרף, היכולת להוציא מחקר בזמן קצר היא קריטית. קיצור התהליך מחודשים לשבועיים בלבד מאפשר לצוותי הפיתוח להגיב בזמן אמת, לשנות כיוון ולבצע התאמות נדרשות במהירות.
- חיסכון משמעותי בעלויות: עלות מחקר מדף נמוכה משמעותית ומגיעה לעיתים רק לכ-20% מהעלות טרם הפרויקט. החיסכון מאפשר ביצוע מחקרים בתדירות גבוהה יותר, גם עבור פרויקטים קטנים או משרדים בעלי תקציב מוגבל. המשאבים המתפנים מאפשרים שיפורים נוספים בשירות.
- עיצוב תרבות עבודה גמישה ומודולרית: התפיסה היא שאין צורך “להמציא את הגלגל” מחדש בכל פעם, אלא לרוץ קדימה ולהתאים את הכלים הקיימים. כך נוצר ארגון מהיר תגובה, יוזם וחדשני, שנמצא כל הזמן בתנועה ובמגמת שיפור.
- דיוק גבוה וצמצום הטיות במחקר: ניסוח שאלות אחיד ומדויק עוזר לקבל תמונת מצב אמיתית, שלא נשענת על פרשנויות סובייקטיביות או על שאלות שמכוונות את הנבדק. כך אפשר להסתמך על הנתונים בביטחון רב יותר ולגזור מהם החלטות אופרטיביות מושכלות.
- חופש תחרותי בבחירת ספקים: מבנה מחקרי המדף מאפשר לכל ספק לעבוד באותה השיטה, מה שמבטיח סטנדרט אחיד בתוצרים. המשמעות היא חופש תחרותי: משרדים יכולים לבחור ספקים חדשים מבלי לחשוש שהמחקר ייעשה בצורה שונה שלא ניתנת להשוואה. הדבר מחזק את האמון בתהליך ומוזיל עלויות.
- תשתית מיטבית לשימוש בבינה מלאכותית: השימוש בשאלות קבועות ומתודולוגיות אחידות מאפשר לאמן אלגוריתמים של בינה מלאכותית בצורה יעילה. ה-AI יודע לזהות דפוסים, להפיק תמות מרכזיות ולהצביע על מגמות רוחביות, גם מתוך שאלות פתוחות. המשמעות היא תובנות עשירות, מהירות ועמוקות יותר, שנשלפות מתוך כמויות גדולות של נתונים בזמן קצר.
- יכולת השוואה עקבית בין מחקרים: הפורמט האחיד של מחקרי המדף מאפשר להשוות תוצאות לאורך זמן, בין שירותים שונים או בין משרדים שונים. היכולת לבצע ניתוחים השוואתיים יוצרת בסיס נתונים רחב שמאפשר גם הוא להבין מגמות ולזהות בעיות.
- הנגשה ותמצות של תוצרי המחקר: תוצרי מחקרי המדף מוצגים בצורה תמציתית, ברורה ומובנת, כך שגם מי שאינו חוקר מקצועי יכול להבין את המשמעויות וההמלצות. הנגשת התובנות הופכת את המחקר לכלי עבודה זמין עבור מגוון רחב של שותפים לעשייה.
- הטמעת שיקולים מגוונים כבר בשלב התכנון: כבר משלב התכנון נבחנים היבטים חשובים כמו נגישות, שפה ברורה, התאמה לאוכלוסיות מגוונות ודרכי שימוש שונות (נייד, דסקטופ, אוכלוסיות ייחודיות). כך מוודאים שכל השירותים נבנים מהיסוד באופן שיאפשר שימוש לכלל הציבור, כולל אנשים עם מוגבלויות. שילוב שיקולים אלו מראש חוסך תיקונים יקרים בשלב מאוחר ומציב את המשתמש במרכז.
- הפיכת המחקר לחלק אינטגרלי מתהליך העבודה: בעבר, מחקרים נתפסו כמשימה מורכבת, יקרה ומעכבת ולכן נמנעו מלהזמין אותם אלא במקרים נדירים. מחקרי המדף שינו את התמונה והפכו את המחקר לחלק אינטגרלי מהעבודה השוטפת. כשהתהליך ברור ולא מאיים, יותר גופים בוחרים לבצע מחקרים והתוצאה היא שירות טוב יותר לציבור.
