מהפכת אמצעי התשלום במגזר הציבורי

מערכת התשלומים במשרדי הממשלה הייתה במשך שנים תהליך מורכב, עתיר בירוקרטיה ולעיתים מסורבל עבור האזרחים והעובדים כאחד. הצורך להוציא תשלומים במזומן, להגיש בקשות להחזרים ולהמתין לתהליכים ארוכים יצר חסם משמעותי עבור אוכלוסיות שונות ובפרט עבור מי שמתקשה לשאת בעול ההוצאה הראשונית או בניהול התהליך בשל חסמי שפה או התמצאות בתהליך. 

כדי לתת מענה לבעיה זו ולעודד אוכלוסיות מגוונות למצות את זכויותיהן, אגף החשב הכללי הוביל מהלך אסטרטגי להטמעת אמצעי תשלום מתקדמים במגזר הציבורי. באמצעות שילוב כרטיסי אשראי ייעודיים ואפליקציה נוחה לתפעול, תהליך התשלום הפך לפשוט, מהיר ומבוקר יותר, תוך צמצום משמעותי של העומס הבירוקרטי ושיפור חוויית המשתמש.

  • ניתוח הצורך וזיהוי האתגרים בתהליכי רכש: התהליך החל במחקר מקיף על הרגלי הרכש במשרדי הממשלה. נמצא כי חלק משמעותי מהעסקאות החד פעמיות בסכומים של עד 5,000 ש"ח מלוות בתהליכים מסורבלים שכללו העברות מזומן ובקשות החזר בדיעבד. מצב זה יצר עומס על העובדים, הקשה על המעקב ועיכב תשלומים. 

  • בחינת פרויקטים יעודיים: בנוסף לאתגרי הרכש, בחינת פרויקטים ספציפיים לאוכלוסיות הזקוקות לסיוע הראתה כי הסרבול בתהליך והצורך לשאת בהוצאה הראשונית בטרם מתקבל ההחזר מגבילים את הזכאים מלהשתמש בתקציבים המגיעים להם. 

  • שינוי הנחיות ותשתית רגולטורית: כדי לאפשר את המעבר לאמצעי תשלום מתקדמים, היה צורך לעדכן את הוראות התכ"ם כך שיאפשרו שימוש בכרטיסי אשראי ממשלתיים לעסקאות קטנות ולתשלומים המיועדים לזכאים בתוכניות שונות. השינוי הרגולטורי פתח דלת לשימוש רחב יותר באמצעים דיגיטליים ומבוקרים.

  • השקת מערכת חדשנית לניהול תשלומים: המערכת שהוטמעה מאפשרת לכל מחזיק כרטיס לבצע תשלומים בצורה מאובטחת ונוחה באמצעות אפליקציה ייעודית. במקביל, משרדי הממשלה פועלים מול לוח בקרה מתקדם שמספק מידע מפורט על העסקאות שבוצעו, יתרות וזמני תשלום, מה שמאפשר בקרה, שקיפות וניהול תקציבי יעיל.

  • שיפור חוויית המשתמש: המערכת נבנתה מתוך מחשבה מעמיקה על צרכי המשתמש. בעלי הכרטיסים יכולים לעקוב אחר היתרה שלהם בקלות, להעלות חשבוניות ישירות לאפליקציה וליהנות משקיפות מלאה בתהליכי ההחזר. היכולת לבצע את כל הפעולות הללו בפלטפורמה אחת מבטלת את הצורך בהגשת מסמכים ידנית ומונעת תקלות וטעויות.

הטמעת אמצעי תשלום מתקדמים שיפרה את תהליכי הרכש והתשלום במגוון רחב של פרויקטים ממשלתיים, כגון:

  • גפ"ן: תכנון ורכש במערכת החינוך: מערכת גפ"ן מאפשרת כיום ניהול יעיל של תקציבים חינוכיים באמצעות כרטיסי אשראי ייעודיים. כ-100 בתי סםר משתתפים בשלב הראשוני של הפרויקט, המאפשר רכישות מהירות ושקופות, מפחית את הבירוקרטיה ומונע עיכובים בתהליכי מימון.

  • "נושמים לרווחה", סיוע למשפחות בסיכון ובמצוקה: במסגרת תוכנית הרווחה הלאומית, כרטיסי אשראי ייעודיים מחליפים את הצורך במזומן ומאפשרים למשפחות הזכאיות גישה ישירה ומהירה למשאבים. המהלך מסייע להקטנת העומס הבירוקרטי, מחזק את העצמאות הכלכלית של המשפחות ומעניק להן גמישות רבה יותר בשימוש בזכויותיהן.

  • הנגשת סבסוד לטיפול רפואי במשרד הביטחון: חיילים משוחררים עם נכויות הזכאים לסבסוד עבור קנאביס רפואי יכולים כעת לשלם ישירות בכרטיס ייעודי, ללא צורך בהוצאה אישית והמתנה להחזר. המערכת משפרת את הזמינות, מפחיתה עומסי תשלום ומגבירה את הפיקוח על תקציבי הסבסוד.

  • מימוש סבסוד ארוחות לעובדי המדינה: מעבר לתשלומים בכרטיסים ייעודיים מאפשר לעובדי המדינה ליהנות מהסבסוד היומי שלהם בצורה גמישה ונוחה יותר, עם אפשרות למימוש ההטבה בבתי עסק רבים יותר וללא צורך בשימוש בתלושים.

  • מתן מענקי סל קליטה לעולים חדשים: במקום חלוקת מזומן, משרד העלייה והקליטה מאפשר לעולים חדשים לקבל את מענק הקליטה שלהם בכרטיס נטען, מה שמפחית את הסיכון לאובדן כספים, משפר את הבקרה על השימוש בתקציבים ומייעל את השירות הניתן להם בתקופה הקריטית של ההתאקלמות בארץ.

הצלחות אלו, המהוות רק חלק מרשימה ארוכה ומתעדכנת, מדגישות את הפוטנציאל הרחב של אמצעי תשלום מתקדמים בהנגשת שירותים ממשלתיים, ייעול תהליכים ושיפור חוויית המשתמש של אזרחים וגופים במגזר הציבורי.

הפרויקט הוביל לשינוי מהותי בשיטת ניהול הכספים של הממשלה, תוך הפחתת העומס הבירוקרטי, שיפור חוויית המשתמש והגדלת השקיפות והשליטה בהוצאות. 

  • ייעול תהליכי רכש ותשלום: המעבר לשימוש בכרטיסי אשראי ייעודיים ואפליקציה ידידותית למשתמש צמצם את זמני העיבוד של תשלומים בממשלה. במקום תהליך מורכב שארך ימים או שבועות, התשלומים כעת מתבצעים באופן מיידי.

  • הנגשת זכויות ושיפור שירות לאזרחים: אוכלוסיות שבעבר התקשו לבצע תשלומים מראש ולהמתין להחזרים זוכות כעת לפתרון נוח וזמין. כך נמנעה פגיעה במימוש זכויותיהם והם יכולים לקבל את השירותים המגיעים להם ללא חסמים כלכליים או בירוקרטיים. המערכת הנוחה לשימוש מעניקה לאוכלוסיות אלה שליטה ותחושת מסוגלות כלכלית מעצימה.

  • שיפור השקיפות והבקרה: תהליכי התשלום מבוקרים ומנוהלים באופן דיגיטלי, מה שמאפשר מעקב מדויק אחר כל עסקה ומקטין את הסיכון לטעויות או זיופים. מערכת הניהול מספקת נתונים בזמן אמת על היקף ההוצאות, מקומות הרכישה ועוד.

  • קיצור תהליך התשלום לספקים: בעוד שבעבר היה צורך בהמתנה ממושכת לאישור תשלומים, המערכת החדשה מאפשרת העברת תשלומים לספקים במהירות ובאופן שקוף, מה שמשפר את מערכת היחסים בין הממשלה לספקים, מרחיב את מגוון הספקים שעובדים מול משרדי הממשלה ומגדיל את התחרות במשק.

  • המדינה כמובילת שינוי: במקום להשתרך מאחור בעוד המשק מאמץ פתרונות תשלום מתקדמים, המדינה הקדימה לעשות כן ומיצבה את משרדיה כחדשניים ועירניים לצרכי הציבור. 

  • אלפי כרטיסים הונפקו למשתמשים בפרויקטים שונים: הכרטיסים הוטמעו במשרדים כמו משרד הביטחון, משרד הרווחה, משרד החינוך ומשרד העלייה והקליטה ושיפרו משמעותית את יעילות התשלומים.

  • גידול חד בהיקף העסקאות: מאז השקת המערכת, נרשמה עלייה מתמדת בשימוש בכרטיסים, מה שמעיד על האימוץ המוצלח של המהלך מצד הגורמים הממשלתיים והאזרחים הזכאים.

זמן הטיפול בעסקאות התקצר בעשרות אחוזים: התשלומים מתבצעים באופן מיידי והבקרה נעשית באופן שקוף ובזמן אמת.

  • שיפור חוויית המשתמש והתאמות למשתמשים שונים: הניסיון מלמד כי גם כאשר טכנולוגיה מייעלת תהליכים, יש חשיבות להנגשתה למשתמשים מכלל האוכלוסיות. יש לבצע התאמות כך שהשימוש באמצעים הדיגיטליים יהיה אינטואיטיבי וידידותי לכלל המשתמשים.

  • ריכוז תהליכים במקום שכפולם: התהליך שנבנה ניתן להטמעה באין-ספור פרויקטים בקלות יחסית מבלי לחזור על עבודת המחקר, הרגולציה או בניית הפלטפורמות.

  • חיזוק שיתופי פעולה בין-משרדיים: ההצלחה נבעה גם מהחיבור בין אגף החשב הכללי, מערך הדיגיטל הלאומי ומשרדי ממשלה שונים. לקחים שנלמדו כאן יכולים לשמש ליצירת מנגנוני שיתוף פעולה רחבים יותר שיאפשרו פרויקטים דומים בעתיד.

  • מינוף הנתונים לשיפור תהליכים עתידיים: הדשבורד המרכזי מאפשר איסוף נתונים בזמן אמת, אך יש למנף את המידע שנאסף כדי לקבל החלטות מבוססות נתונים, לחזות צרכים עתידיים ולייעל עוד יותר את ניהול התקציבים בממשלה.

  • שיפור המענה לאירועים בלתי צפויים: אחד היתרונות בפרויקט הוא היכולת להתנהל בגמישות ולהסתגל במהירות לצרכים משתנים ומצבי חירום, כפי שנעשה בעת שילוב אמצעי התשלום בתגובה לצרכים שעלו בתקופת המלחמה, למשל.

חזרה לראש העמוד