מערכת אמו"ן - מחברים נתונים למציאות

במצבי חירום, קבלת החלטות מהירה ומדויקת המבוססת על נתונים עדכניים היא קריטית. מערכת אמו"ן (איחוד מידע ונתונים) הוקמה מתוך צורך דחוף לייצר תמונת מצב אחודה, עדכנית ומדויקת על מאות אלפי תושבים שנפגעו מהמלחמה ופונו מבתיהם. אוכלוסיות המפונים הזדקקו לשירותי ממשלה הקשורים בפינוי, שיקום, התנהלות בשגרה ושיבה הביתה. המערכת, המציגה דשבורד ובו מידע רלוונטי מקיף, מאפשרת לממשלה ולגורמים השונים לקבל החלטות מושכלות בנוגע לגיבוש מדיניות, הקצאת משאבים, תכנון אסטרטגי, תיעדוף פעולות והפקת לקחים.

הקמת מערכת מסוג זה בזמן קצר, תוך כדי תנועה במצב חירום, היתה אתגר עצום אך גם הזדמנות חסרת תקדים. הפרויקט יצא לדרך בגישה של עשייה מיידית, תוך דילוג מעל מכשולים בירוקרטיים ושיתוף פעולה בין-משרדי. תהליך זה לימד אותנו לקחים משמעותיים, שעשויים להוות מודל לפרויקטים עתידיים בתחום ניהול הנתונים הממשלתיים בשגרה ובחירום. 

הקמת מערכת אמו"ן חייבה פתרון של אתגרים מורכבים, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה ארגונית. כל אחד מהאתגרים הללו חייב גמישות, נחישות ושיתוף פעולה כדי להבטיח שהמערכת תוכל לשמש את המשרדים והתושבים אותם הם משרתים בזמן אמת.

•    התמודדות עם צורך בלתי צפוי: המערכת נולדה מתוך מצב חירום, עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל"  במהלכה מאות אלפי תושבים נעקרו מבתיהם. התעורר צורך מיידי לספק להם שירותים דחופים הקשורים בהתנהלות שגרתית של כל תושב בישראל וכן במצבם יוצא הדופן והרגיש, אשר הצריך סיוע מיוחד. מיפוי מהיר של המצב הפך להיות קריטי. במקום התארגנות שגרתית של חודשים ושנים, נדרש פתרון ישים ופעיל בתוך זמן קצר מאוד.

•    איסוף נתונים מגורמים שונים: הממשלה נדרשה להצליב מידע בין משרדים שונים, כל אחד מהם מחזיק דאטה במבנה אחר ובשפה משלו. התהליך כלל זיהוי פערי מידע, הגדרת מבני נתונים חדשים וגיבוש כללים שיבטיחו שכל המידע מוצג באופן עקבי ורלוונטי.

•    גישור על פערי שפה ואיחוד הגדרות: כאמור, לכל משרד שפה משלו והגדרות אחרות לאותו מונח. כך, למשל, לצורך סיוע לתושבים מחוסרי עבודה, יש להגדיר מיהו אדם בעל סטטוס "מובטל" — האם מדובר במי שכרגע אינו עובד, מי שמחפש עבודה באופן אקטיבי, או מי שזכאי לדמי אבטלה? כל אחת מההגדרות הללו גוררת עמה נתונים שונים בתכלית. נדרשה יצירת שפה משותפת כדי שהנתונים יציגו תמונת מצב מדויקת וישמשו לקבלת החלטות מבוססות.

•    בניית אמון ושיתוף פעולה בין-משרדי: שילוב גופים ממשלתיים, לאומיים ואזרחיים דרש בניית מערכת המאפשרת שקיפות ושיתוף פעולה. צוות אמו"ן פעל לרתימת המשרדים למשימה והבהיר כי הנתונים שלהם חשובים גם לאחרים לטובת תובנות מדויקות יותר.

•    מהירות פעולה ושינוי תוך כדי תנועה: במקום תהליכי תכנון וגיבוש אסטרטגיה ארוכים ועתירי בירוקרטיה, הצוות בחר בגישה של "למידה תוך כדי עשייה", מתוך הבנה שהשגת תוצרים מהירים היא הכרחית וכן תייצר הצלחות בשטח שיסייעו לגייס שותפים. גישה זו אפשרה לשנות כיוון בהתאם לצרכים המתפתחים ולמסקנות העולות בזמן אמת.

לצוות הפרויקט לא הייתה אפשרות לעצור ולתכנן לפרטי פרטים, שכן נדרש פתרון מהיר שיוכל להוכיח את עצמו כבר מהשלבים הראשונים.

•    פיתוח מערך עובד בתוך חודש וחצי: נבנה דשבורד ראשוני שסיפק ערך מיידי בתוך שבועות בודדים. הדשבורד אפשר להציג נתונים על המפונים, היקפי השפעת המלחמה, צרכים מידיים ונתונים חיוניים לקבלת החלטות. יצירת מערך עובד ופעיל באופן מיידי נתנה לצוות נקודת התחלה ברורה לשיפור ושכלול המערכת עם הזמן.

•    עבודה עם נתונים זמינים: במקום להמתין לאיסוף מלא של דאטה, הצוות התחיל לעבוד עם המידע הקיים וביצע התאמות על-פי התוצאות בשטח. כל שכבת נתונים נוספת הביאה לדיוק גבוה יותר בהחלטות. הגישה הייתה שאם יש מידע מסוים, אפילו חלקי, עדיף להשתמש בו כבסיס להחלטות מאשר להמתין למידע מושלם שיעכב את מתן השירותים לתושב.

•    רתימת המשרדים בעזרת הצגת ערך מיידי: המערכת הוצגה כהזדמנות עבור כל משרד לראות את הערך שהוא מקבל ממנה ולתת ערך למשרדים אחרים. צוותי המשרדים השונים נשאלו "איך אפשר לעזור לכם?", וכן "מה תוכלו לשתף?". הצגת נתונים ראשוניים שיצרו תובנות אמיתיות עודדה משרדים נוספים להצטרף לתהליך. הרצון העז אצל כלל המשרדים להעניק מהידע והדאטה לטובת תמיכה באוכלוסיית המפונים הורגש לאורך התהליך וסייע להצלחתו. 

•    הגדרת תפקידים ברורה: הצוות כלל מנהלי מוצר, מנתחי נתונים, מפתחים, מומחי UX ואנשי שותפויות שעבדו יחד בגישה הוליסטית. לכל שחקן היה תפקיד מוגדר, גם אם רחב, בתהליך. תיאום שוטף בין בעלי התפקידים מנע עיכובים ואפשר קבלת החלטות מהירה.

•    ניהול שותפויות בין-משרדיות: תפקיד חדש של "מנהל שותפויות" נוצר כדי לרכז את הקשרים עם כל המשרדים, ולוודא שהתהליך נשאר חוצה-ארגונים ולא מבודד בכל משרד בנפרד. הדבר אפשר עבודה מתואמת תוך הבנה מעמיקה של הצרכים הייחודיים של כל משרד.

•    שפה אחידה למידע: במקום שכל משרד ישתמש בהגדרות משלו, נבנתה מסגרת אחידה שתאפשר לכל הגורמים להבין את הנתונים באופן זהה. מהלך זה אפשר מניעת כפילויות, יצירת תמונה ברורה יותר וקבלת החלטות מבוססות נתונים אמיתיים.

ההישגים – מענה לחירום והיערכות לעתיד

•    מערכת פעילה בשטח: תוך זמן קצר, הוקמה מערכת המאפשרת למקבלי ההחלטות לראות תמונה לאומית בזמן אמת ולקבל החלטות מושכלות.
•    מענה מיידי בחירום: המערכת נותנת מענה מיידי למצבי חירום, כולל נתונים על מפונים, נפגעים וצרכים דחופים.
•    מעבר חלק בין חירום לשגרה: אמו"ן משמשת היום גם לצורך שיקום ותמיכה בתחומים כמו תעסוקה, רווחה ובריאות. המערכת מאפשרת ניצול טוב יותר של נתונים קיימים ואיסוף מתמשך של נתונים רלוונטיים.
•    שיתוף פעולה בין-משרדי משופר: יצירת שפה משותפת והנגשת מידע לכלל המשרדים שיפרה משמעותית את קבלת ההחלטות הממשלתית והדיאלוג בין הצוותים.

סיכום – לא היתה ברירה אלא להצליח

הגישה שהובילה את הקמת אמו"ן הייתה חד משמעית: אין אפשרות אחרת. המערכת הייתה קריטית והיה צורך להוציא אותה לפועל בזמן קצר תוך דילוג מעל מכשולים רבים. התוצאה מדברת בעד עצמה: הצוותים משתפים פעולה ועובדים עם מערכת מתפקדת, שיוצרת שינוי אמיתי עבור הממשלה והתושבים כאחד. מערכת זו, שנולדה בשעת חירום וקושי, תשמש את תושבי ישראל והמשרדים המשרתים אותם לאורך זמן. 

 

חזרה לראש העמוד